בשנת 2008 הכנסת אישרה את חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים.
כדי שחוק זה ישרת את המטרה שלשמה נחקק, הוא מגדיר גם תקנות הנוגעות לשילוט במקומות ציבוריים וביניהם גם שלטי בטיחות, כך במידה ואדם חווה דום לב במקום ציבורי, האנשים שנמצאים בקרבתו יוכלו להגיע במהירות למכשיר החייאה ולעשות בו שימוש מציל חיים.
אז מה אומר החוק?
החוק הנוגע לשילוט דפיברילטור קובע היכן למקם את השילוט ויותר מכך, מאיזה חומרים לייצר אותו וכיצד הוא צריך להיראות. על פי החוק יש לתלות 3 סוגי שלטים, סווג אחד שיותקן על עמדת המכשיר, סוג שני של שילוט שמכוון אל מיקום המכשיר וסוג שלישי אשר מפרט כיצד להשתמש בו נכון.
שילוט מכוון – כל התקנות
שלטים מהסוג הראשון יש לתלות על המכשיר עצמו. לגבי שלטי ההכוונה, החוק מתייחס לסוגיות הבאות:
- במידה ומדובר במבנה ציבורי, יש לתלות שילוט הכוונה אל המכשיר בכל קומה.
- יש לוודא שהמרחק בין שלט לשלט לא עולה על 150 מטרים.
- במידה ולא מדובר במבנה ציבורי, יש להציב את השילוט בכניסה למקום.
תקנות ויזואליות
החוק מתייחס גם לאופן ייצור השלט ומפרט שעליו להיות מיוצר מחומר קשיח ושצריך לקבע אותו למקום בו הוא מותקן. במידה והשלט מותקן במקום חשוך, יש גם לדאוג להסדיר את נושא התאורה, על מנת שניתן יהיה לראות אותו בכל זמן.
השילוט שמותקן על דפיברילטור צריך להיות בגודל המתאים40X40) ס"מ), יש לכתוב עליו את צמד המילים "מכשיר החייאה" בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית. כמו כן צריך להופיע עליו מספר הטלפון 101 של מד"א וסימון גרפי של דפיברילטור והוא לב אשר בתוכו ברק.
שלטי ההכוונה צריכים להיראות אותו הדבר אך עליהם לכלול גם חץ שחור שמכוון את המשתמשים לכיוון שבו מכשיר ההחייאה נמצא.
השלטים שמפרטים על אופן ההפעלה צריכים להיות מותקנים ליד המכשיר, והמידות שלהם יהיו 100X120 ס"מ. הוראות ההפעלה, על כל השלבים שלהן, צריכות להיות כתובות בחמש השפות שצוינו לעיל גם כן.
החשיבות בשמירה על תקנות השילוט
החוק מחייב לתלות שילוט ולא סתם. כאשר מדובר באירוע חירום כל שניה חשובה ויכולה להיות הרת גורל ממש. ככל שחולף הזמן, כך הנזק שיגרם לאדם שעובר אירוע דום לב יהיה בלתי הפיך והסיכון לפגיעה במוח רק ילך ויגדל. שילוט ברור התואם לתקנות החוק, מאפשר למצוא את מכשיר ההחייאה במינימום זמן, ולבצע החייאה בהתאם להנחיות, מה שיכול להציל חיי אדם.
קח אותי לחנות!